על ״את לא לבד״
"לִהְיוֹת מַלְכָּה עַל שְׁטָר
וְקַבְּצָנִית בַּחַיִּים"
חלי טל שלם, "את לא לבד" (עמ' 17)
.png)
"... המלים "את לא לבד" מופיעות שוב ושוב לאורך הספר, כמעין נחמה או שמא נחמת שווא, במצבים של בדידות גדולה ועמוקה. כך ממש כתב למחברת גם אהוב לשעבר בפתח ספר שהקדיש לה. מן המלים האלה, המופיעות על רקע בדידות גדולה ועמוקה, עולה התהיה -האמנם "את לא לבד" או שמא את כל כך לבד, תמיד לבד, ויכולה רק ללחוש לעצמך "את לא לבד" או למשש את המדבקה הנושאת את המלים האלה בחלקה הפנימי של דלת תא השרותים הציבוריים?
ואולי כך נוגעת חלי טל שלם בקשר ההדוק והבלתי-נמנע שבין הבדידות והשירה.״
(אנה הרמן – משוררת ועורכת הספר)
שיר מתוך הספר
"הזמן משאיר סימנים, והשירה של חלי טל שלם חוזרת אליהם ודורשת בהם. למרות כנותה המרעידה, זאת אינה שירה ביוגרפית. ואף על פי שהסימנים האלה הם לרוב בגדר פצעים, זאת אינה שירה וידויית. חלי טל שלם חוזרת לזירת הפצע כבלש הרוכן אל הקרקע כדי להתחקות אחר עקבותיו שלו. היא מלקטת בעדינות שאין לה שיעור רגעים שלא יכול להיות להם מקום בתוך הסיפור שהאני מספר לעצמו על עצמו – הבלחים יתומים מפשר, שדווקא משום כך תהודתם בחללי הנפש היא אינסופית. בלשון עשירה בדימויים ודייקנית ללא פשרות, מגלגלת שירתה של טל שלם בהדים האלה, ומחלצת פיסות עבר שלא עבר, יערות העומדים בירקותם גם אחר שנכרתו."
(עודד וולקשטיין - מתרגם, עורך וסופר)